פסק-דין בתיק ת"ק 22865-10-12

הרקע והצדדים

1.    עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 01.11.11, כאשר אין מחלוקת כי הנתבעת 2 אחראית לתאונה, ולפיכך שילמה הנתבעת 1 (להלן: "המבטחת") פיצוי בסכום שלא היה שנוי במחלוקת. הצדדים חלוקים לעניין סכום הפיצוי המגיע לתובעת בגין הנזקים שנגרמו בתאונה זו ברכבה.

2.    התובעת פנתה לשמאי לאחר התאונה, וחוות דעתו צורפה לכתב התביעה. על פי חוות הדעת של השמאי מר רוב מנחם (להלן: "שמאי התובעת") עלות התיקון של הנזקים הוא בסכום של 17,670 ש"ח, ובנוסף נגרמה ירידת ערך בסך 10,210 ש"ח (בחישוב לפי 8% מערך הרכב).

3.    לאחר קבלת חוות דעת שמאי התובעת, פנתה הנתבעת לשמאי מטעמה ולטענתה, בהתבסס על חוות הדעת של השמאי מר זיו גולדשיין (להלן: "שמאי הנתבעת"), ישנה הפרזה במחיר עבודות הפחחות ועבודות הצבע ובהערכת שווי אחד מהחלקים שנדרש להחליף, ועלות התיקון הינה בסכום של 15,029 ש"ח. שמאי הנתבעת קבע בנוסף, כי ירידת הערך היא בשיעור של 2% בלבד ובסך של 2,468 ש"ח.

4.    במהלך הדיון, העידו התובעת ושמאי הנתבעת, ונציג המבטחת  טען בפניי.

דיון והכרעה

6.    לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיפורט להלן.

7.    על פי הוראת תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984  (להלן: "התקנות") היו צריכים הנתבעים לזמן את המומחה מטעם התובעת לחקירה נגדית. תקנה 130א לתקנות קובעת כי:

"ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר."

כפי שנקבע בתא"מ (שלום תל-אביב) 33365-04-10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ. מוחמד עבד אל קאדר (07.07.12):

"לו רצה ב"כ הנתבע לחקור את השמאי, הרי שהיה צריך להודיע על כך לצדדים ולבית המשפט 30 יום לפני מועד הדיון כמצוות תקנת 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, משלא עשה כן אין לו להלין אלא עצמו... הנתבע אכן הודיע שהוא מתנגד להגשת חוות דעת השמאי במועד הדיון מבלי חקירתו, אך היה זה מאוחר מידי שעה שלא מילא אחר הוראות תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי ולא הודיע על רצונו לחקור את השמאי מבעוד מועד."

ובדומה, בתא"מ (שלום רמלה) 3929-08-09 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ. קרין חיון (11.10.11) נפסק כי:

"ככל שהנתבעת חולקת על האמור בחוות דעת שמאי היה עליה לבקש לחקור את השמאי מטעם התובע על חוות הדעת שהכין, לתכניה השונים כפי שתואר לעיל. על חובתה של הנתבעת להודיע על רצונה לחקור את השמאי בבית המשפט אנו למדים מהוראות תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. מאחר והנתבעת לא הגישה הודעה כאמור... הרי שאין לנתבעת אלא להלין על עצמה."

אמנם, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות שבו יש גמישות בסדרי הדין, אך אין בכך כדי להטיל על התובעת חובות מעבר לאלו שהיו מוטלות עליה לו נדון התיק בבית משפט השלום.

לאור האמור, אני דוחה את טענת המבטחת כי היתה על התובעת החובה לזמן את השמאי מטעמה על מנת זה יגן על חוות דעתו. אמנם, בהחלטתי מיום 06.12.12 קבעתי כי התובעת יכולה לעשות כן, אך לא חייבתי אותה בכך, וזאת מאחר והתובעת לא נדרשה על ידי הנתבעות לזמן את השמאי מטעמה.

8.    למרות האמור, אין באי זימונו של השמאי על ידי הנתבעת לחקירה כדי לחייב קבלת האמור בחוות דעת שמאי התובעת באופן אוטומטי, אך יש בכך כדי להביא לתוצאה לפיה בנסיבות דנן, עומדות בפני בית המשפט שתי חוות דעת שמשקלן זהה, האחת מטעם התובעת, והאחרת מטעם הנתבעות. לפיכך, יש לבחון את כל אחד מהסוגיות שבמחלוקת, בהתאם לשתי חוות הדעת המצויות בתיק.

חלקי בחילוף:

9.    שמאי הנתבעת פסל את הערכת השווי של חלקי חילוף "תפסים וחומרי עזר" שעלותם 97 ש"ח (לפני מע"מ) תוך שנרשמה ההנמקה "מעל המאושר למוסך". הנמקה זו אינה ברורה ואיני מקבלת את שלילת עלות חלקים אלה.

עלות עבודות התיקון: